<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת עקב</h1>
<h2>דף ד:</h2>
ורם לבבך ושכחת וגו' [דברים ח']. מלמד שכל מי שיש בו גסות הרוח כאלו הוא כופר בעיקר.
<h2>דף יג:</h2>
ד"א כל המצוה [דברים ח'] אם האחד מתחיל במצוה והגומרה [הוא אחר] נקרא על שמו כאלו עשאה כולה. וכן מצינו משה התחיל בעצמות יוסף להעלותם ממצרים, וישראל גמרו וקברו אותם בשכם, שהיה חלקו של יוסף שלא רצה לנוח בחלק שאינו שלו, ולכך כתיב (יהושע כ"ד ל"ב) ואת עצמות יוסף אשר העלו [בני ישראל] ממצרים קברו בשכם. ד"א כל המצוה וגו' תשמרו לעשות, הזהיר משה לישראל כשמתחילין המצוה לגמור אותה למען תחיון ורביתם וגו', א"ר ינאי כל המתחיל במצוה ואינו גומרה הרי הוא קובר את אשתו ובניו, מנלן מיהודה שהתחיל המצוה ואמר (בראשית ל"ז כ"ו) מה בצע וגו' ולא גמרה שלא החזיר יוסף לאביו, לכך מיד כתיב אחריו (בראשית ל"ח א') וירד יהודה, ותמת בת שוע (שם י"ב), וכן ער ואונן בניו מתו לו. לכך הזהיר משה לישראל לגמור המצוה אם יתחילו אותה.
<h2>דף לה:</h2>
אל תאמר בלבבך וגו' וברשעת הגוים האלה וגו'. וקצת קשה הא כתיב מיד בסמוך כי ברשעת הגוים האלה וגו' וכתיב (ויקרא י"ח כ"ז) כי את כל התועבות האל עשו. ויש לומר ודאי הם הרשעים לפני הקב"ה ולפני הצדיקים אבותיך שהקים ונשבע להם שנא' כי ברשעת הגוים האלה וגו' ולמען הקים את הדבר וגו' ולכך נגרשו, אך אין זה משום רשעת הגוים לנגד צדקתך היו נגרשים, וזהו לא בצדקתך כנגד רשעת הגוים (שהרי אתה רשע כמותם).
<h2>דף לז.</h2>
וידעתם היום כי לא את בניכם וגו' [דברים י"א]. ללמדך פסק כי כל ישראל ערבים זה בזה ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וחייבים למחות אם בידם למחות.
